האירוע הגדול האחרון לפני הרסלמניה, הרויאל ראמבל, הוא הקרב המרשים ביותר וכמו כל דבר טוב, הוא פשוט להפליא. מהומה רבתי בזירה כשכל מה שצריך לעשות זה להישאר לבד בזירה ולהעיף החוצה 29 מתאבקים אחרים, מעל לחבלים כמובן. זה הכל. הזוכה בראמבל מקבל קרב על אליפות לפי בחירתו בזירה הגדולה מכולן, הרסלמניה (גם לבחירתו, מאוד גמישים ב-WWE). ב-31 לינואר, 03:00 לפנות בוקר בספורט 1, הראמבל ה-23 באטלנטה ייתן את הטון לחודש וחצי הקרוב עד הרסלמניה.

על פי הסטטיסטיקה, מאז 2001, כל מי שלקח את הראמבל מלבד שניים (דווקא האחרונים, אולי שינוי מגמה?) זכה באליפות ברסלמניה. זה אמור להיות תמריץ רציני עבור כל מתאבק. אבל מה יעשה שון מייקלס, הראמבליסט הוותיק מכולם בפער גדול מאוד (הראמבל הראשון שלו ב-1989), כשהוא כבר הודיע שהוא רוצה את האליפות של האנדרטייקר ברסלמניה? הסטטיסטיקה הזו מתנגשת מעט עם זו של האנדרטייקר ברסלמניה. אחת האגדות של הרסלמניה היא הסטריק (Streak), הרצף של האנדרטייקר, בלתי מנוצח ברסלמניה, 17 נצחונות, 0 הפסדים. במהלך קבלת הפרס לקרב השנה ברסלמניה 25 על הקרב בו הפסיד לאנדרטייקר, שון מייקלס קרא לעוד קרב ברסלמניה הקרובה. אגב, במידה והוא אכן יעשה זאת, הוא יקבע שיא משלו וישתווה לסטון קולד סטיב אוסטין, שועל הראמבלים, כמתאבק עם הכי הרבה ראמבלים בכיס, עם שלושה.



האנדרטייקר אמר שהראמבל הוא הסיכוי היחיד של מייקלס לישועה. טוב, הוא קצת נסחף בניסוחים כהרגלו אבל מה שנכון הוא שכל מה שמייקלס רוצה זה את הרצף, לא את האליפות. האם מבחינת עולם ה-WWE, שידור חוזר של קרב השנה מרסלמניה 25, זה מה שאנחנו רוצים לראות שוב? כל שנה נדמה שהנה אוטוטו נשבר הרצף אבל זה לא קורה. נדמה שאם השנה זה יחזור על עצמו, שוב יצליחו לנטוע בנו תקוות או חששות שזה יקרה. הסכסוך בין מייקלס לאנדרטייקר הוא אחד הארוכים בהיסטוריה של ההאבקות המקצוענית ולשניהם אין עוד הרבה שנים בענף. מה יהיה יותר גדול מהחיים, המתאבק שמעולם לא הפסיד ברסלמניה או המתאבק שקטע את הרצף המטורף הזה?

אבל ישנו עוד נתון שעומד לרעתו של מייקלס ומחזק את הגדולה של הראמבל וזו העובדה שמאז 2001 והראמבל האחרון בו ניצח סטון קולד, כל שנה התחלפה זהות המנצח ועל כן, סביר להניח שגם השנה ייקח מתאבק שזו עבורו הפעם הראשונה. השם החם הוא כריס ג'ריקו. מגיע לו קרב במיין איוונט (האירוע המרכזי) ברסלמניה לכל הדעות, אבל אולי גם CM פאנק (בטח נשבר לו כבר מקרב "כסף בבנק" ברסלמניה) או אולי אפילו קופי קינגסטון?



עוד היבט נהדר לראמבל היא העובדה שלא כל זהות המשתתפים ידועה עד הקרב עצמו וסדר הכניסה (לרוב ריצה) לזירה ביניהם מתחלף. ברגע שהשעון מגיע ל-0, הקהל יודע רק באותו רגע מי מצטרף לקרב. אז בנוסף לספקטקל של מספר כוכבים בו זמנית מתכתשים בזירה, רגע ההצטרפות הוא מלהיב במיוחד. לעתים מנצלים את הרגע הזה גם כבמה לקאמבק של מתאבק שלא נצפה זמן רב ונותר לתהות האם זה יקרה ו/או מי זה יהיה הפעם.

ומילה לסיום על ברט הארט. אני מתפלל לאלוהי הרסלינג שנראה איזשהו אזכור להיטמן באירוע הקרוב, בין אם ברט עצמו יראה את פרצופו הבלוי בפאתי הזירה או בין אם באמצעות באי כוחו בדמות "שושלת הארט". כרומנטיקן, אני מעוניין לראות כמה שיותר מברט, מרוחו, מההילה שלו. בשבילי הוא עדיין היטמן ולא "מסטיק לעוס" כפי שמר מקמהון כינה אותו (למרות שהוא נראה קצת לעוס..). ברט לקח את הראמבל הראשון שראיתי בחיי ב-1994 (יחד עם לקס לוגר המאפן) ובאותה שנה אף זכיתי לראות אותו באולם ברוממה בחיפה אז לי יש לי פינה חמה בשבילו.

מלבד הראמבל המסורתי, יתקיימו קרבות על אליפות ה-WWE (שיימוס מול רנדי אורטון), אליפות העולם (אנדרטייקר מול ריי מיסטריו), אליפות ה-ECW (כריסטיאן מול יחזקאל ג'קסון) ואליפות הנשים (עוד סיבוב בסאגת הגזרה בין מיקי ג'יימס למישל מקול).

Danny.hecht@gmail.com